תושבים יקרים, השלום והברכה,
תכלית של בניית המשכן ושל השכינה השורה בו אינה בהשראת השכינה במשכן עצמו, על אף שהוא קודש קודשים, אלא בהשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. תפקידו של משה רבנו ליצור את האפשרות להחלת השכינה מגבוה. עבודתו של אהרון היא באהבת הבריות ובקירובן לתורה מלמטה - "הרי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". משה ואהרון בעבודתם מאפשרים את גילוי השכינה בליבותיהם של ישראל, שהיא תכלית הכול - "ושכנתי בתוכם". תושבים יקרים, השלום והברכה,
מזלו – סימנו של חודש אדר, הוא מזל דגים. ומיטיב סימן זה לבטא את תוכנו העמוק של חודש זה, ששיאו בפורים. מטבעם של הדגים עולמם ניסתר הוא. אך כל בר בי דעת יודע כי מתחת לפני המים השקטים, מתקיים עולם מלא סוער וצבעוני, אך עולם זה אינו נראה למי שמביט בהסתכלות שטחית מעל פני המים בלבד. אבל המעמיק להתבונן מסוגל לראות גם את המתרחש מתחת לפני המים, וכך גם עולמינו שלנו, שיד ההשגחה העליונה פועלת היא בכל רגע ורגע ומשפיעה על כל דבר ודבר המתרחש בעולמינו, אך אין השפעה זאת ניכרת אלא למבקשים להתבונן ולראות את שמעבר לראיה השטחית. וכך מתגלים הדברים גם במהלכה המופלא של מגילת אסתר אשר אין שם שמים מוזכר בה אף לא פעם אחת, אך מחייבת היא ההתבוננות על המהלך האמיתי הפנימי אשר ידו של מלך מלכי המלכים נראית בו בכל עוזה ובה בעת מתגלה עד כמה חלש הוא מלך בשר ודם ואף אם שליט הוא על 120 מדינות אין בכוחו האמיתי להשפיע לא רק על ממלכתו אלא אף על ביתו ויה"ר כי זכותו של פורים תעמוד לנו לפקוח את עיננו ולראות בנפלאות הקב" ה עמנו בכל עת. "ואלה המשפטים" – מפרש רש"י: "מוסב על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני" פרשת משפטים נאמרה בסמוך לעשרת הדיברות, התגלות הנבואית הגדולה בהיסטוריה האנושית - התגלות ד' לעם שלם. גדלותה של התורה היא בכך שהיא באה לכלל יישום גם בשטח עם עבדים ושוורים, גם שם המשפט האלוקי, הצדק והיושר תופסים את המקום. התורה היא לא משהו התגלותי מופשט בשמים, רוח הקודש, דביקות באלוקים חיים, משכן, וכל שאר חיי הרוח בלבד, אלא התורה יורדת לתוך חיי היום יום - איך אתה מתייחס? באיזה אופן אתה מתנהג? ואיך אתה חי בחברה: עם החברים, עם הילדים, ועם כל הרכוש שבידיך, איך אתה נמנע מלעשות נזקים למישהו אחר וכו'. תושבים יקרים, השלום והברכה,
"ויחן שם ישראל נגד ההר" - מפרש רש"י: "ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". הרבה חניות היו לישראל במדבר לצורך מנוחה התארגנות וכדומה. חנייה זו מיוחדת בכך שמטרתה קבלת התורה ולכן נדרשת מעם ישראל רמה רוחנית אחרת הסתכלות מעל חיי היום יום והצרכים הפרטים של כל אחד "כאיש אחד בלב אחד". תושבים יקרים, השלום והברכה,
שיאה של יציאת מצרים וגאולת ישראל מהשעבוד הנורא, היה קריעת ים סוף. תושבים יקרים, השלום והברכה,
ספר שמות, ספר העבדות והגאולה, פותח ברשימת שמות בניו של יעקב. חז"ל אומרים שהעובדה שהם לא שכחו את שמותיהם המקוריים ולא הפכו למצריים בשם ובמעשה היא שנתנה לבני ישראל את התקווה שיום אחד ייגאלו וייצאו לחופשי. השמות של אבותיהם הזכירו להם את עברם ואת ההבטחה של הקב"ה לגאול אותם מעבדותם ומצרתם. הניסיון הזה בגלות מצרים לימד את העולם היהודי את חשיבות זיכרון השמות המקוריים שלנו. הישארות השמות האלה והשימוש בהם הם אלה שמנעו את הכחדתנו כעם מיוחד ונצחי. תושבים יקרים, השלום והברכה,
בשבועות אלה אנחנו קוראים את פרשיות התורה העוסקות במכירת יוסף על ידי אחיו, בעלייתו לגדולה במצריים ובדרך שבה הוא מתוודע לאחיו. אחת התמיהות הגדולות העולות מהסיפור היא, מדוע לא הזדרז יוסף להציג את עצמו לפני אחיו ומדוע האריך את סבלו של אביו הזקן ואף העמיד אותו במבחנים נוספים, מכאיבים כשהתנה את מכירת האוכל לאחים בהבאת אחיו בנימין למצריים. הרי אותו אהב אביו ואותו פינק בכתונת פסים מיוחדת. האם כך נוהג בן באביו האוהב לאחר עשרות שנים של אי וודאות?
הסבר יפה לכך נותן אחד המפרשים: יוסף חשד באביו שהיה שותף להשלכתו לבור ולמכירתו. האב הרי שלח אותו אל אחיו ששנאו אותו בגלוי ובשליחות הזאת הוא נחטף ונמכר. אי הוודאות ייסרה את יוסף בכול גלגוליו. רק כאשר השתכנע כי אביו נקי מכל חשד, רק אז ציווה יוסף - הוציאו כל איש מעלי, רק אז התוודע לאחיו וציווה למהר ולהביא את אביו למצריים. חשדנות יכולה להביא להתנהגות פסולה. תושבים יקרים, השלום והברכה,
ניצחון המכבים במלחמתם באימפריה היוונית אינו עוד ניצחון צבאי מרשים גרידא. עמידתם האיתנה של כהני השם, מעטים מול רבים, נבעה מהכרה כי במלחמת התרבות הזאת - חייבים לנצח. גזירות היוונים כוונו לקעקע את אושיות היהדות והאמונה בשם ולעשות את העם היהודי ככל העמים. על כך נחרדו המכבים - הכוהנים, שבימים רגילים עסקו בעבודת המקדש ובלימוד התורה "כי שפתי כהן ישמרו דעת, תורה יבקשו מפיהו". הם החליפו את אומנותם ויצאו לעמוד בראש העם להילחם ביוונים. ניצחונם של המכבים נחרט מאז בלב האומה והפך לסמל של עוצמת האמונה עד ימינו אנו "בימים ההם ובזמן הזה". מכאן נולדה החובה להודות לקב"ה ולקבוע את חנוכה כחג בלוח השנה היהודי. פרשת השבוע
פרשת השבוע, תולדות, עוסקת כידוע בשני טיפוסים של בני אדם - יעקב ועשו. האחד, עשו, מתואר כ"איש יודע ציד, איש שדה" ואחיו יעקב מתואר כ"איש תם יושב אוהלים". כאנשי שדה, האם עלינו להיעלב מן התיאור הלא מחמיא לאיש השדה ומן העובדה שדווקא האח הרשע והאלים הוא בעל העיסוק הזה? ובכן, לא. המפרשים מדגישים כי התיאור הזה איש ציד ואיש שדה איננו הגדרת המקצוע של עשו, אלא הגדרה לאופיו. יעקב הוא איש למדן וענו השקוע בתורה ואילו עשו הוא אדם השקוע בגשמיות. יושב אוהלים איננו בטלן ואיש שדה איננו חקלאי. אלא האחד רוחני והשני שקוע בהבלי העולם.
|
|