גני ילדים ומעונות בדרום הארץ זכאים בתנאים מסוימים לפיצוי כספי בגין מבצע עופרת יצוקה. בזמן המבצע הורה פיקוד העורף על סגירת גני ילדים והילדים נשלחו לביתם.

המרפאה נמצאת במתחם מרפאות החוץ שבבית חולים ברזילי. לקבלת הפנייה למרפאה יש לפנות לפסיכיאטרים בקופות המבטחות.

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הוא בית-החולים היחיד באזור הנגב. הוא משתרע על שטח של כ-300 דונם, ובשטחו שוכן גם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המרכז הרפואי משרת אוכלוסייה המונה כ-500 אלף איש.

מרכז המידע של מל"ג נותן מענה לכל פנייה של סטודנטים שנפגעו מהמצב הבטחוני בדרום, ומעוניינים לברר כיצד יוכלו להשלים את לימודיהם האקדמיים במוסדות השונים. בנוסף מפרט המוקד את מלוא המידע על ההקלות שכל מוסד נדרש להעניק לציבור הסטודנטים שגויסו לשירות מילואים.

מוקד טלפוני המספק מידע והכוונה, מתן אוזן קשבת לגמלאים, רישום לקבלת שירותים שונים, קישור לגורמים רלוונטיים ומתן מענה לבעיות ולפניות של גמלאים ובני משפחותיהם. השירות ניתן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, אמהרית ורוסית.

עולים חדשים, שחיים 10 שנים או פחות בארץ, ויוצאי אתיופיה שחיים 15 שנים או פחות בארץ, שביום העלייה היו בני 17 ומעלה זכאים להטבות בתעסוקה, הכשרות מקצועיות, וסיוע ביזמות באמצעות הלוואה להקמת עסק או חיזוק עסק קיים עד גובה של 100,000 שקלים, בהתאם לנוהל יזמות עסקית.

מטה דרום, שהוקם על ידי התאחדות התעשיינים בישראל, אחראי על מתן מידע וטיפול בפניות תעשיינים, סיוע בטיפול רווחה לעובדי המפעלים והפעלת מערך פסיכולוגים ויועצים. כמו כן מסייעת ההתאחדות למפעלים בנושא מיגון והתראה. מפעלים שאינם ממוגנים מוזמנים לפנות להתאחדות לסיוע בנושא סבסוד המיגון. התאחדות התעשיינים מסייעת גם בנושא הכשרה מקצועית. מפעל שמעוניין לקיים הכשרות מוזמן לפנות להתאחדות לקבלת תמיכה.

בתחומי מועצת אשכול שוכנים 14 קיבוצים, 13 מושבים, 2 מרכזים קהילתיים ו-2 יישובים קהילתיים חקלאיים, בהם מתגוררים 11,500 תושבים. באזור אשכול ניתן למצוא גידולי שדה כגון: תפוחי אדמה, בוטנים, חיטה, כותנה, חממות לגידול ירקות ופרחים לייצוא, ושטחי פרדסים רבים.

בתחומי מועצת באר טוביה שוכנים 18 מושבים, מושב שיתופי, 2 מרכזים קהילתיים, קיבוץ וכפר נוער חקלאי. מתגוררים בהם כ-17,500 תושבים. בנוסף פועלים במועצה 4 אזורים תעשייתיים.

בתחומי מועצת בני שמעון שוכנים 8 קיבוצים, 4 מושבים, ויישוב קהילתי, ומתגוררים בהם כ-12,000 תושבים.

גדרה נוסדה כמושבה ב-1884. כיום היא מועצה מקומית ששטח השיפוט שלה משתרע על פני 14,500 דונם, ומתגוררים בה כ-19,000 תושבים.

גן יבנה נוסדה בשנת 1931. כיום משתרעת המועצה על שטח של למעלה מ-10,000 דונם, ובשטחה מתגוררים כ-18,000 תושבים.

בתחומי מועצת חוף אשקלון שוכנים 5 קיבוצים, 9 מושבים, 2 מושבים שיתופיים, 2 יישובים קהילתיים והמוסד החינוכי כפר סילבר. מתגוררים בהם 12,500 תושבים.

בתחומי מועצת יואב שוכנים 8 קיבוצים, 3 מושבים, כפר נוער, יישוב קהילתי, ויישוב אחד של בני מיעוטים, בהם מתגוררים 6100 תושבים. שטחי המועצה משתרעים בין צומת ראם בצפון לקרית גת בדרום, בית גוברין במזרח וצומת גבעתי במערב.

בתחומי מועצת לכיש שוכנים 13 מושבי עובדים, מושב שיתופי ומרכז כפרי, בהם מתגוררים כ-7300 תושבים. שטחי המועצה מפוצלים לשני גושים - מזרחי ומערבי שאותם מפריד כביש מס' 40 (כביש קרית גת – באר שבע), ולמובלעת צפונית לכביש מס' 35 (חברון/ירושלים – אשקלון) הכוללת את המושב מנוחה.

במועצה שוכנים 14 מושבים, היישוב הקהלתי מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא, בסיס חיל האוויר חצרים, הגן הלאומי פארק אשכול ושמורות הטבע נחל הבשור ונחל גרר. היא מונה אוכלוסייה של כ- 9,700 תושבים, אך שטחה הוא מהגדולים שברשויות המקומיות בישראל (580,000 דונם)

בתחומי מועצת מרחבים שוכנים 5 יישובים דתיים, מהזרם הדתי לאומי ועד לזרם החרדי - קיבוץ, שני מושבים, מושב שיתופי, יישוב קהילתי, ומתקן הדרכה של חיל החינוך. מתגוררים בהם כ-8000 תושבים. תחום שטח השיפוט של המועצה האזורית נחל שורק הוא מצפון לכביש מספר 3 בקטע שבין צומת ראם לצומת נחשון. ממזרח לכביש מספר 40 בקטע שבין גדרה לצומת ראם.

בתחומי מועצת שדות נגב שוכנים 12 מושבים, 2 מרכזים כפריים, ו-2 קיבוצים של הזרם הדתי לאומי. מתגוררים בהם כ-7500 תושבים. המועצה שוכנת בחלקו הצפוני של הנגב על פני כ-200,000 דונם סביב נתיבות.

בתחומי מועצת שער הנגב שוכנים 10 קיבוצים, מושב, כפר הסטודנטים איבים וחוות השקמים. ביישובים במועצה מתגוררים כיום כ-5000 תושבים.

בתחומי מועצת שפיר שוכנים 9 מושבים, 3 מרכזים כפריים, מושב שיתופי וקיבוץ, ובהם מתגוררים בהם כ-9400 תושבים. המועצה האזורית שפיר נמצאת במפגש שבין מישור החוף והשפלה. בצפון גובלת בה המועצה האזורית באר טוביה, במזרח יואב, לכיש והעיר קרית גת, בדרום לכיש ובמערב חוף אשקלון ומובלעת של יואב.

מטה החירום מקיים פגישות מדי מספר שבועות, שבהן נוכחים נציגי הרשויות בנגב המערבי והארגונים הכלכליים ששותפים במטה. בפגישות עולות בעיות שהגיעו מהעסקים השונים לידי הרשויות. המטה מטפל בבעיות שבאפשרותו לפתור או מעביר אותן לטיפול המשרד הראשי.

במוקדי מס רכוש ניתן להגיש בדלפקי המודיעין של המשרדים בשעות העבודה, ולבקש חותמת על המסמכים לאישור מועד הגשת המסמכים.

במרכז ההכשרה באשקלון מתקיימים מגוון קורסי הכשרה, ביניהם: נגרות, חשמלאי מוסמך, שרברבות תברואתית, קירור ומיזוג אוויר, תחזוקת מחשבים ורשתות תקשורת, מטפלות במעונות יום, סייעות מאומנות, מכונאות רכב, מכינה טכנולוגית. במרכז זכאים ללמוד מועמדים שהופנו על ידי שירות התעסוקה באמצעות טופס 22.

במרכז מתקיימות גם הכשרות למבוגרים, וקורסים עבור מספר תפקידים במפעל אמדוקס שבאזור. ההכשרה המקצועית ניתנת למי שבידיו הפניה של שירות התעסוקה (טופס 22) ובהתאם לדרישות הקורס.

מרכזי חוסן מעניקים סיוע לתושבים הן בשגרה והן בחירום. מרכזי חוסן הוקמו על ידי הממשלה (משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לענייני גמלאים), בשיתוף עם הקרן לידידות, הקואליציה הישראלית לטראומה וגופים נוספים. המרכזים משמשים כמקור מידע ומרכז טיפולי בנפגעי חרדה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של התושבים.

מרכזי חוסן מעניקים סיוע לתושבים הן בשגרה והן בחירום. מרכזי חוסן הוקמו על ידי הממשלה (משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לענייני גמלאים), בשיתוף עם הקרן לידידות, הקואליציה הישראלית לטראומה וגופים נוספים. המרכזים משמשים כמקור מידע ומרכז טיפולי בנפגעי חרדה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של התושבים.

מרכזי חוסן מעניקים סיוע לתושבים הן בשגרה והן בחירום. מרכזי חוסן הוקמו על ידי הממשלה (משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לענייני גמלאים), בשיתוף עם הקרן לידידות, הקואליציה הישראלית לטראומה וגופים נוספים. המרכזים משמשים כמקור מידע ומרכז טיפולי בנפגעי חרדה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של התושבים.

מרכזי חוסן מעניקים סיוע לתושבים הן בשגרה והן בחירום. מרכזי חוסן הוקמו על ידי הממשלה (משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לענייני גמלאים), בשיתוף עם הקרן לידידות, הקואליציה הישראלית לטראומה וגופים נוספים. המרכזים משמשים כמקור מידע ומרכז טיפולי בנפגעי חרדה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של התושבים.

מרכזי חוסן מעניקים סיוע לתושבים הן בשגרה והן בחירום. מרכזי חוסן הוקמו על ידי הממשלה (משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לענייני גמלאים), בשיתוף עם הקרן לידידות, הקואליציה הישראלית לטראומה וגופים נוספים. המרכזים משמשים כמקור מידע ומרכז טיפולי בנפגעי חרדה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של התושבים.

לסיוע אזרחי דרום הארץ בשל הלחימה הקים משרד הבינוי והשיכון מוקד חירום למענה על שאלות בנושא אכלוס דיור ציבורי וזכאים לשכר דירה.

משרד החינוך מפעיל קו פתוח לסיוע במקרים של חרדות ומצוקות בשפות עברית, רוסית, אמהרית וערבית.

משרד המשפטים פתח מוקד טלפוני לעזרת תושבי הדרום ומעניק מידע וסיוע משפטי בשאלות הנובעות מהמצב הביטחוני. את המוקד מאיישת עורכת דין מן האגף לסיוע משפטי בבאר שבע, והיא מעניקה ייעוץ ראשוני בלבד לכל פונה. אם יתעורר הצורך לייצג פונים בערכאות משפטיות, ייבדקו הבקשות על פי הקריטריונים הקבועים בחוק ובתקנות.

המוקד מקבל פניות בנושא קושי בנגישות למרחבים מוגנים, קשישים וחסרי ישע הזקוקים לסיוע במצב חירום, טיפול בחרדה וטראומה, זכויות עובדים, רישום בלשכת התעסוקה, זימוניות לחירשים ועוד. במקום עובדת מוקדנית דוברת שפת הסימנים עבור ציבור החירשים. שירות המוקדנית ניתן באמצעות מחשב ומצלמה, ובאמצעות מכשירי טלפון ניידים מהדור השלישי.

מפעל שרוצה להיכלל ברשימת המפעלים החיוניים צריך לפנות ליחידת משק לשעת חירום במשרד התמ"ת. לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, עובדים חיוניים של מפעלים קיומיים, שבזמן שמוכרז מצב מיוחד בעורף קיבלו צווים לעבוד, חייבים להגיע לעבודה, עובד חיוני שלא יגיע לעבוד עובר על החוק.

משרד התמ"ת מפעיל תוכנית לליווי שיווקי ליצואנים בשלבי ההתארגנות לייצוא. התוכנית מיועדת לעסקים שמחזורם קטן מ-50 מליון ש"ח, מעסיקים עד 100 עובדים ומייצאים עד 2 מליון דולר בשנה. עסקים אלו יכולים לקבל ייעוץ בהיקף של עד 200 שעות ייעוץ בשיעור השתתפות של 50%.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פתח חדר מצב שמטרתו לספק מידע לתושבים בנושאים כגון: תעשייה, עסקים קטנים, פתיחת מעונות יום, יחסי עבודה, עובדים זרים, הכשרה מקצועית ונושאים נוספים שבאחריות המשרד.

העיר אופקים מונה כ- 26,000 נפש, כ-40% אוכלוסיה ותיקה, שעלתה בשנות החמישים והשישים בעיקר מצפון אפריקה (מרוקו, טוניס, אלג'יריה, מצרים) ומאסיה (הודו, פרס); קהילה חרדית המונה כ-25% מאוכלוסיית העיר; וכ-35% עולים ממדינות חבר העמים ואתיופיה אשר נקלטו בעיר החל משנת 1989. מגוון העדות מקיימים קהילה אחת גדולה החיה בהרמוניה, ומתוך שיתוף פעולה וכבוד הדדי.

אשדוד הוכרזה כעיר בשנת 1957. כיום מתגוררים בה 230,000 תושבים. אשדוד היתה לעיר עולים שנבנתה על ידי עולים, שיצרו בה אינטגרציה חברתית מבלי לאבד מייחודה. העיר בנוייה רובעים, שכל אחד מהם מתפקד בפני עצמו. בכל רובע פועלים מרכז מסחרי, מתנ"ס ומרכזי תרבות, מוסדות חינוך ושירותים שונים לקהילה.

אין תאריך מדויק לייסודה של אשקלון. ראשיתה נעוצה אי-שם לפני כ-5000 שנה, והיא נחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם, ששימשו כערש התרבות האנושית. הודות למצבה האסטרטגי המיוחד מילאה העיר תפקיד חשוב בהיסטוריה העתיקה של המזרח. כיום אוכלוסיית אשקלון מונה 122,000 תושבים.

באר-שבע היא אחת מהערים העתיקות בארץ ישראל. המתיישבים הראשונים באזור חיו כאן לפני כ- 6000 שנה. כיום היא העיר השביעית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשניה בגודל שטחה. באר שבע מכונה גם "בירת הנגב".

העיר החדשה של יבנה נוסדה לפני כ-60 שנה, אך שורשיה העתיקים הם בני 2000 שנה. העיר יבנה נוסדה ב- 1949. העיר שוכנת על כביש החוף 26 ק"מ דרומית לת"א ו- 13 ק"מ צפונית לעיר אשדוד, 6 ק"מ מזרחית לחוף הים ו- 6 ק"מ דרומית לרחובות. אקלימה ממוזג, טיפוסי לישוב השוכן בקרבת ים במרכז הארץ. מספר תושביה כ- 35,000.

בשנת 1956 הגיעו לנתיבות ראשוני המתיישבים מארצות המג'רב. כיום מונה אוכלוסיית העיר קרוב ל- 28,300 תושבים. הרכב האוכלוסייה הצעירה וההגירה החיובית המתמדת הביאו לכך שמרבית תושבי העיר הם ילידי ישראל.

קרית גת הוקמה בשנת 1956 על שטח של 16,302 דונם. אוכלוסיית העיר מונה כיום 52,000 תושבים. העיר החלה את דרכה כמעברה, ונתמכה על-ידי 18 משפחות שעלו ממרוקו ומטנג'יר. בשנת 1972 הוכרזה קריית גת לעיר בישראל – בירת חבל לכיש. כיום נחשבת העיר קריית גת לעיר מתקדמת בעלת אזור תעשייה משגשג, והיא קולטת עלייה במשך כל שנות קיומה.

קרית מלאכי הוקמה בסוף שנת 1950 על ידי משפחות מעולי עירק כורדיסטן ורומניה, ששוכנו באוהלים ובמבנים נטושים במחנה קסטינה. ב-1952 הוחלט להפוך את המקום ליישוב קבע, וכיום מתגוררים בעיר כ-23,000 תושבים.

שדרות היא עיר פיתוח שהוקמה בנגב הצפוני. מיקומה של שדרות נבחר גם כדי לשמש חיץ חי בין רצועת עזה ובין מרכז הארץ. ראשוני המתיישבים הגיעו מפרס, עיראק, כורדיסטאן וצפון אפריקה, היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, וחיו במעברה באוהלים ובצריפים. שדרות הוכרזה כעיר בשנת 1958, וכיום מתגוררים בה כ-24,000 תושבים, רבים מהם עולים יוצאי אתיופיה ומדינות חבר העמים.

כל תושב שזקוק לסיוע, ייעוץ או טיפול עקב המצב הביטחוני מוזמן לפנות למחלקת הרווחה בעירייה, בתיאום מראש, ולהיפגש עם עובד סוציאלי.

מוקד מס רכוש לטיפול בפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מפעולות איבה (נזק ישיר)

בתחנת הייעוץ קיים מרכז מידע להכרת המקצועות העיקריים בשוק העבודה, מוסדות ההכשרה ומגוון הדרכים להכשרה מקצועית. ניתן להיעזר בספרייה בשילוב ייעוץ מקצועי.